שברי מאמץ

שברי מאמץ הם חלק משמעותי ביותר מכל הפציעות המתרחשות עקב פעילות ספורטיבית ופעילות מאומצת בכלל. על פי המחקר, סיבה מרכזית להיווצרות שברי מאמץ היא הטלת עומס נקודתי ומתמשך על העצם, מבלי לספק מנוחה מספקת. כלומר, ניתן להבין מכך שיש טיפול בשבר מאמץ שהוא מאוד פשוט אך יעיל – מנוחה. זו אכן המלצה מקובלת מאוד לסובלים ממשברי לחץ, בין אם מדובר בחיילים ובין אם מדובר בספורטאים. במקביל, קיימות דרכי התמודדות נוספות וטיפולים נוספים.

כך מאבחנים שברי מאמץ

לפני טיפול בשבר מאמץ יש כמובן לאבחן קיומו של שבר. שברי מאמץ נפוצים יחסית נמצאים בעצם השוקה, בירכיים ובעצמות כף הרגל. אצל נשים השברים שכיחים יותר מאשר אצל גברים. הכאב האופייני לשבר מאמץ אינו תמיד חזק ומתמשך. הכאב עשוי להיות קל וחולף. האבחון המוקדם חשוב ביותר, שכן בניגוד לשברי מאמץ שהם מינימליים ויכולים להחלים במהירות, חוסר טיפול עלול לגרום להם להפוך לשברים ממשיים שקשה יותר להחלים (ולפעמים אף לגרום לנזק מתמשך). אבחון אפשרי באמצעות מיפוי עצמות, אולטרסאונד או MRI.

טיפול בשבר מאמץ – זה מה שאפשר לעשות

1. אבחון בשלב מוקדם – מנוחה. ברגע שנותנים לעצם לנוח ולא מעמיסים עליה משקל או פעילות, יתחילו להתרחש תהליכי בניית עצם מהירים. המשך פעילות תגרום לפירוק עצם מואץ ויש להימנע מכך.
2. שימוש במדרסים – מדרסים מיוחדים, לפי מידה, יכולים לסייע בשיפור היציבה. כמו כן, מדרסים יכולים להיות שימושיים בחלוקת העומס בצורה טובה יותר ובזירוז תהליכי ריפוי טבעיים.
3. חזרה הדרגתית לפעילות – החזרה לפעילות צריכה להיעשות בצורה הדרגתית תוך מעקב רפואי והימנעות מעומס יתר. יש להקפיד על הפעלת שרירים נכונה וחלוקת עומסים.
4. אם שברי המאמץ אינם מתחברים מעצמם והכאבים נמשכים, ניתן לבצע טיפול כירורגי. יש לציין כי התנהלות נכונה מפחיתה מאוד את הסיכוי להזדקק לניתוח מסוג זה.
5. היו קשובים לגוף – בכל מקרה של כאבים מתמשכים ולא מוכרים יש לגשת לאבחון.
6. תזונה – הקפידו לצרוך מספיק סידן ואף ניתן להשתמש בתוספי מזון במידת הצורך.